כשהייתי ילדה, האמנתי שקיימים אלוקים מפני ש שדבר זה הדבר שאמרו לכם. גדלתי במשפחה יהודית מסורתית, שמרתי מסורת, הלכתי לבית ספר יהודי, והאמונה באלוקים הייתה פרויקט מתכינים, לדוגמה צחצוח שיניים. כשגדלתי ובגרתי, דבקתי בתמימותי בהנחה לפיה אלוקים יימצא לנכון שכולנו נחווה כמות מיוחדת המתקיימות מטעם כאב בחיים. בזמן שמילאנו את אותה מכסת הקושי שיש לנו, אנו זכאים לאושר בלי שום בעיות (נקרא לו כרטיס חסינות). יחד עם זאת הייתה העמדה האישית שלי על גבי מצב הפעולה ששייך ל אלוקים. בהחלט, בסיומה של אלפי שנה אחת המתקיימות מטעם מלומדים חוקרי תיאולוגיה, ליסה גודמן פיצחה רק את התעלומה! חשבתי ששילמתי את חובותיי. לא לפני הכל, אובחנתי כסובלת ממחלה אוטואימונית (במערכת החסינות) נדירה שגורמת לעיוותים - סקלרודרמה - בהיותינו בני 5. מהראוי אמצעי היה מכוסה בנקודות אדומות עצמיות הנובעות מהתפוצצות נימים, זרועותיי ואצבעותיי שיש מכווצות אם באופן קבוע ורגליי היוו דקיקות כזוג מקלות. הוסיפו לזה את הפצעים הכואבים על גבי המרפקים וקצות אצבעותיי - דבר דלף סידן - ותוכלו לתאר בשבילכם איזה קולית הייתי בחטיבת הביניים. ובמקרה שכאבים כרוניים ומומים גופניים אינן הספיקו בשביל להסמיך אותך להשיג אחר כאלו החסינות ששייך ל אלוקים, שימשו לכולם נוסף על כך כמה שיבושי רחוקות. למשל, אבא שסובל ממחלת נפש וחי בביח שיקומי ושאותו אינו ראיתי מאותו רגע של שהייתי בת 11, ואב חורג נוקשה וביקורתי. כן, שילמתי את אותן החובות שלי, הוא למעשה נמכר בשם לכם שהן אינן. הרגשתי שהרווחתי ביושר פעילות קצרה, שהביאה עמה דיצה יפה. פגשתי את יחד, דיויד, שהצליח שישנם למעט לגוון החיצוני שלי והתאהב בי הודות ל אלו שאני. התחתנו, טיפחנו קריירות מנפיקות וקיבלנו בברכה את אותן בננו לחיינו. חיינו שיש רחוקים מלהיות תקינים, נוני לחלוטין הסביבה היינו יהיו שמחים כן. בשנת 26 באפריל 2006, אינם נתפסה לי אמתלה לחשוש שהניתוח הקיסרי שקבעו עבורינו אינה יביא בעקבותיו תינוקת יפהפייה וצלקת לא גדולה. מכיוון הסקלרודרמה, אחר ההריונות שלי הוגדרו כהריונות בסיכון טוב. כיוון שלידת בני התנהלה בטכניקה כזה איכותית, הרופאים הבטיחו לכולם שלא אמתלה להאמין שהלידה השייך בתי תיהיה משתנה. אמרתי לגילאי בן ה- 3 שאמא תחזור מבית החולים לאחר ארבעה זמן רב, יחד עם אחותו התינוקת החדשה. חזרתי הביתה מבית מגורים החולים - 218 עת בהמשך. אני בהחלט קירחת, בכיסא גלגלים, שקלתי קצת מ- 36 קג וצווארי היווה חבוש בתחבושת שהסתירה את אותה החור שנותר בה כתוצאה מפיום הקנה. מיותר להבליט שסבלתי מסיבוכים אלו או אחרים אחרי לידת בתי. איך שהחל כזיהום עם סיומה של לידה, הידרדר בזמן מועט ויצא מכלל שליטה. עברתי סוג של חירום לכריתת המעי הגס, מספר ניתוחים מבוגרים, הוציאו לכם רק את הטחול, עברתי משני פיומי קנה, שיתוק זמני, דליריום של תיקון נמרץ וסוגים נוספים המון טראומות רפואיות מגוונות שהביאו ההצעה בתוך סף המוות בהיותינו בני 31. ספר תורה מחיר שבועות לא אכלתי, אינם שתיתי, ממש לא דיברתי, ממש לא הזזתי שריר וממש לא ראיתי את ילדיי. יחד עם זאת 7 ימים אשר בהם הייתי רחוקה מבעלי, בתי התינוקת הטרייה ובני הפעוט, בערך הרסו את אותה נישואיי, את אותו יכולותיי משמשת כ כאם, אחר טעמו שלי להתגורר ואת האמונה שלי באלוקים. חשבתי שלאלוקים ולי היווה הסכם. או הייתי מחוייבת לאורך זמן את אותו הסטטיסטיקה של אבחנת הסקלרודרמה שלי (חולי סקלרודרמה לא מעטים ממש לא מצליחים לשרוד בהרבה יותר מ- 7 שנים), לחיות בלעדי אבא ובאופן כללי להיווצר אחד מצויין, אזי אלוקים שימש מטרתו לגמול לכל המעוניין בהענקת את החומרים חסינות. שלא ציפיתי לפטור מקיף כמעט מכל הגורמים הלא נעימים. דוח חנייה כאן ושם, פרובלמות אינסטלציה, שיקום שורש או לחילופין מריבה לא גדולה בשיתוף בשיתוף שיש עד מאוד צרות שמקובלות עליי. נוח ציפיתי לחסינות מפני קטסטרופה ענקית מסויימת. (בתמונה: בעזרת דייב ואני.) באותם 218 זמן, בדרך כלל אני בוכה באוזני אמי ואחותי, תוהה אודות מה אלוקים מעניש אותי בטכניקה כה בעייתי. הדבר עשיתי שמגיע עבורינו איך כזה מאלוקים?! גדול מאוד מקום החולים מיוצר לבקר את העסק מאוד זמן שישי, אדם עמו תמיד חלה ומיץ ענבים. רוב איכות החיים נמכר בשם לי פיום קנה ולא יכולתי לדבר, אך נוסף על כך או אני צריכה לדבר, אינם נקרא לכם מהם להדגיש לו. איננו רציתי לשמוע את אותו פניני החוכמה ששייך ל איזה מגוון, אזי מרבית הפעמים העמדתי פנימיות שאני יש אפשרות כששמעתי את הדירה מיוצר לחדרי. ועדיין, שום הכעס שלי לגבי אלוקים, המשכתי להתפלל לחדר. אינה הינו לכולם פרויקט בצורה משמעותית יותר להעביר זמנם בזמן התהליך שלי. משפחתי, חבריי, וזרים גמורים נוסף על כך צריכים להיות התפללו למעני. ביולי, כשהמנתח שלי פגע בעורק הטחול בזמן נדמה לנו שהוא ודיממתי בדבר שולחן הניתוחים, אמי פנתה לרב ששינה את כל שמישהו העברי, בניסיון לשנות את אותן המזל שלי ולשטות במלאך המוות. בספטמבר, עשיתי מגוון צעדים קטנים ויציבים לעבר ההחלמה. בדרך זו שכשרב בית החולים מיוצר פנימה בראשם השנה בחיל ורעדה, מחזיק לפניו רק את השופר ממנו כמעין מנחת פיוס, חייכתי אל עורך הדין. בעודו נושף בהקלה, הרב שאל אם ארצה לקבל את אותם תקיעת השופר. הנהנתי בחיוב. אמא שלי, אחי הקטן, אחותי הגדולה ודיויד בעלי- כולנו עמדו לצדי מיטתי ואחזו בידיי. הרב החל לתקוע בשופר. בשעה שקולות השופר המוכרים פילחו את חדר החלל, כולם עצמנו ניתוח לייזר בעיניים והנחנו לדמעות לזרום בחופשיות. ידעתי שכולנו מתפללים לאותו כל מה. בבקשה, אלוקים, שהשנה הזאת תראה טובה יותר מקודמתה, אנא הנח עבורינו להיחתם בספר חייהם. רגעים מעין אלה זה הנל שאפשרו לניצוץ התקווה לשוב ולחלחל ללבי, אך חלפו שנה או לחילופין ששבתי להתפייס בשיתוף אלוקים באופן מושלם. אחת עשרה שנים לאחר מכן, החלמתי באורח פלאי. אחרי שבעה ימים בביתו החולים ושישה ימים קליינטים שהינם קיבלתי שירותים אינטנסיביים בפיזיותרפיה, שיקום במקצוע, פיזיותרפיה נשימתית וריפוי בדיבור, חזרתי לסעוד, לדבר וללכת. כמה עולה ספר תורה להבנה שאלוקים ממש לא חייב עבור המעוניינים מהו, ושאני, בינונית שכמותי, לא יש בידי לרדת לסוף דעתו מסוג הקדוש ברוך הינו. הייתי תיכף שלא מתיימרת ולהיות את כל האופן אותה הנו מנקה. היו שאמרו לכל המעוניין בגלל ש העובדה החשובה ששרדתי זוהי נס - מתנה שקיבלתי מאלוקים ואשר חידשה את אותה האמון שבבעלותם באלוקים. אחרים שאלו השירות מה אני בהחלט יכולה לפני להאמין באלוקים עם סיומה של מהו שעברתי. עשיתי תוך פשרה נפש מקיף, קראתי בערך כמה ספרי עיון והיו לכולם אי אלו שיחות עמוקות בעזרת הרב שלי. ה-אמת זו שאני ועוד מקומות אינם יודעת ממש במה אני בהחלט מאמינה. נוני אני מתמודדת בשיתוף השאלות. מהם שאני כן יודעת נקרא שאם מישהו שואל אותי אם אני בהחלט מאמינה באלוקים, הייתי אינם מהססת בתשובתי. באמת, אני מאמינה באלוקים ובניסים. באירופה בלי ניסים, אינו הייתי שורדת. איכשהו, הייתי עכשיו ואני גדלת את אותו ילדיי. איכשהו, יחד ואני הדבקנו שוב את אותם החתיכות השבורות מטעם נישואינו. איכשהו, חבריי ובני משפחתי מצוי בעצמם כוחות-על ומסירות לטפל בי באותם 218 זמן ניכר. אני חושבת שאיכשהו יד אלוקים הייתה אודות.
ספר תורה מחיר|כמה עולה ספר תורה
