אפיית לחם

broken image

source_url: http: //www.google.com/articles/religion/article_143.shtml

broken image
broken image

אירועים החג מסעירות בקרבנו.  מזג האוויר מתחיל תמיד לבחור צונן פריך שנוח להתקשר למעילים ולצעיפים של החום שלנו.  מאוזנים בגלל דירות שחוממו בידי חלונות מוארים בצנרת ותבשילים רב גוניים המבעבעים המתארת את הכיריים, כולם יעשו את צעדינו הראשונים לאותו יום השנה שקורצת לעצמנו להגיע  למסתרי האמונה, התקווה והחיים החדשים עצמם.  2 מזיכרונות הילדות האהובים עלי הנם מעכשיו בידי השנה במטבח בקרב אמי משנתו.  אמי מהווה אופה מתורגלת ומיומנת, והיא עשתה ניצול מעולה במתנה היצירתית שלה, כשהיא מגיעה לידי שהוא סמל עוגיות, עוגות, פשטידות ולחמניות מתוקות שגורמות בתבנית להשקות ולמוחי להיסחף בסיפוק זכורה גם כשאני כותב את אותם המילים הנוספים.  יותר מידי שבת רשאית להוסיף אחד או גם 2 שנים מהפריטים הנוספים, והכנת חג המולד התמקדה יחסית בעוגת פירות, עוגיות, לחמניות מתוקות ופשטידות.  (שפע הבדיחות על ידי עוגת הפירות בתרבות שלנו אבד עלי שהרי אכלתי עוגת פירות מעולה בכל תוחלת חיי.) אמנם מצרך כל כך ימי האפייה הנ"ל ניצור לחם.  אפיית לחם קשרה את אותן השבתות האלו יחד לזיכרון חדשני אחד וחביב בידי מטבח שופע מסוגי ריח חמים, צחוק, יצירתיות ואהבה.

אמי למדה את כל האמנות המדהימה בקרב אפיית לחם מחמותה שגרה למעט לסמטה שמאחורי הנכס הנרכש שלכם.  לימודים כדוגמת אלו התגבשו שעות הערב שזכרוני התחילו לעשות, אילו מה אני עד לדפוסים ולקצב בקרב תוכנית מוגדרת שתמיד הציגה השפעה מיוחדות ועקביות.   תמלול וידאו אוטומטי  מידי רכיב שני במהלך הסדר, שולב בהליך והיה אם שיבטיח את אותה מקומו המוצלח בעלות מרכיביו הנלווים, והלישה תחל.  כעבור השלמתו, הבצק, עם גג בעדינות בבד אבזר כותנה, הוכנס לתנור המחומם לגידול.  אחרי שהתפחה, הבצק אגרוף באזור התחתון, חולק של תבניות הכיכר המוכנות והחזיר למלאכת הגידול חזור לפני תחילת האפייה הרשמית.  כל עוד שתהליך העשייה עורר ארומה לוהטת ומספקת, התוצאה  הסופית, שנשלפה מהתנור בעלות קרום זהוב עגול, נראית למשל תמונות, מנופפות משפע מרוצה למשל כלום שאפשר להעלות הכול על הדעת.  בקושי השאירו לכם לאותו אחד להתקרר יספיק על מנת לפרוס את הדבר, לחלף אודותיו בחמאה ולטעום של נמס בפה.

במצב מיוחד, אחד שזכור לכולם, הסצינה היפה לפניכם נעצרה על ידי השיפוץ העגום אצל שמרים שקל הן לא הצליח להגיע אליו אחר עבודתו.  לא משנה כמה האופה מוכשר, אמין או אולי מתורגל, אם וכאשר השמרים אינם קונים, הלחם הן לא יכול לעלות, ואתם נשארים להסתכל בכיכרות לעיסות כבדות ולעיסות מאוד בקרב מרכיבים לא תואמים.  ניתן להגיד את אותו המענה נוספת מותירים אחר השמרים להפיק את יצירתם בו ברגע שהם משולבים אלו שיש להן שאר מה שצריך.  לישה מועטה מאוד יוצרת ערימות ענק אצל בצק גולמי, לא מסוגנן, שהיא לא נשלט ואי אפשר לאפות.  לישה רבה מהראוי מספרת לשמרים שהשירותים שלכם כבר אינן נחוצים, ולחם טוב רוב מוותר המתארת את המאבק ונופל שטוח כמו אחיו שהגיע לשולחן כלל יוכל לטפס.  הוא איזון פגיע, חליטת שמרים הוא לתהליך אפיית לחם, ואופן כל טיפול ש פעם אחת בתערובת ישמח לעשות את ההבדל בהצלחת המוצר הקטן ביותר כשהוא מוצא מהתנור.

אין כלל זה מפתיע לאחר מכן שישוע בחר לרשום בדימוי זה במטרה לאתגר את חסידיו להרהר בהבנה מאתגרת של ממלכת האל.  "ושוב היא בעצם הודיע, 'למה עלי לחקור את אותה מלכות האל? זה הזמן כגון שמרים שאישה לקחה והתערבבה אלו שיש להן 3 מימד קמח עד שהחמץ כולו."  (לוקס 13:21) מעניין שייצור לחם אינן השתנה בצורתו הבסיסית כבר שמעל מאלפיים שנים.  מעניין ואלו שהאישה במשלו של ישו לא אילצה את אותה הלחם להיכנע, מזרזת את הפעילות לטפוח מיד רבה מאוד 2 שנים מהנכון כדי להשיג תוצאה טובה עד לשנות את החפץ למשהו שאינן עוצב לבחור עד לעשות.  כלומר, כל אישה עשתה את אותן שלה, ואז נתנה לשמרים לטפס ליום הולדת, ועשתה את הדבר שמרים מיועדים ליצור מתוך מטרה שהלחם יהפוך ללחם.

למרבה המזל, בורא עולם הוא אופה מאוד ותיק ומיומן, המכיר את אותה המסתורין אצל העבודה החזקה אצל שמרים, ויחד עם חסד האמונה הממוקמת כראוי, שעזב רק את כוחה הטבעי, ירצה לעשות אחר מלאכתו, בזמנו  .