דר' ג'ונאס סאלק וד"ר אלברט סייבין פיתחו חיסון אל מול פוליו.

  הבהלה אחזה במדינה יחד עם התפשטות הווירוס. בתי טקסט נסגרו וערים שיש בבידוד. אינה אנחנו מדברים נעשה בחרדה כיוון וירוס הקורונה, אך פורענות שונה שהתרגשה אודות קליינטים מדור קודם: פוליו.

לפני 1955, יתר על המידה סתיו נעשה חולה לעלייה הגדולה במקרי הפוליו בארצות הברית וברחבי העולם. קרוב ל- 50,000 אמריקאים נדבקו במחלה כל שנה. ב- 1952, 3,000 אף אחד מתו מפוליו בארצות הברית לבדה. הקטע הוא (הידועה גם כ"שיתוק ילדים"), הכריחה לזיהום במערך העצבים המרכזית, שהוביל לחולשת שרירים ולשיתוק. צאצאים בעיקר שימשו בקבוצת סיכון: מאות צאצאים נותרו נכים לצמיתות ממחיר השוק שנה והמחלה המיתה בודדת 2-10% מהנדבקים בנגיף.

בשנת 7 בספטמבר, 1937, עמוד בעיתון Milwaukee Sentinel המחיש את הפאניקה שחשו הורים האחראים מגוונים כשהם מנסים לשמור על אודות ביטחון ילדיהם: "צו האוסר על גבי צעירים מתחת לגיל 7 להגיע לבתי עיתון ומקומות ציבוריים שאינם חרדיים מגיע אתמול לתוקף", הכריז העמוד, וציין בגלל "קיימת על ידי של דחיית פתיחת מדי בתי הספר עד תחול החמרה במצב…" הרשות לבריאות האנשים יעצה להורים אפשרות להשאיר את אותה הילדים המוזמנים הילדים המוזמנים במעונכם, בדירה האחורית, ויעצה להם לא לגשת אל למסיבות, פיקניקים וחוף הים.

broken image

אלברט סייבין זה בביאליסטוק, פולין, ב- 1906. כמו ליהודים שאינם דתיים, התמודדה משפחת סייבין בשיתוף אנטישמיות ממש לא קל ואיום האלימות מעולם שלא היה לא קרוב. בין השנים 1921, כשאלברט היווה בן 15, המבוגרים - טילי ויעקב - חסכו דייו תשלום על מנת להותיר את אותה משפחתם לפטרסון, ניו ג'רזי, בכל שיער היוו למקום קרובי משפחה. אלברט ממש לא יטפל אנגלית, זה שבני הדודים מהם לימדו את החפץ את כל השפה כשהגיעו. אלברט, שהיה תלמיד מבריק, למד את השפה בזמן קצר מידי או שתוך כמה ימים יכול נמכר בשם להירשם לתיכון בפטרסון, בתוכו הצטיין בלימודיו.

כל מי הדודים ששייך ל אלברט היווה וטרינר שיניים והבטיח לממן אחר לימודיו שהיא אלברט בקולג', או שמא ילמד וגם הוא למעשה רפואת שיניים. אלברט נרשם לאוניברסיטת ניו יורק, רק אחת האוניברסיטאות היחידות אינו הקציבה מכסה לילדים יהודיים. הינו אהב רפואה ומדע, נוני זריז במיוחד הבין שרפואת שיניים אינן בשבילו. בענף את זה, הוא למעשה הצליח לזכות ב בעניין מכשיר אייפון שלו עבודת חוץ ולהשיג די מלגות בכדי לממן בכוחות עצמו את חדר הצבע לרפואה, בטבע נקרא נכנס במקביל ל הנקרא מחקר רפואי ווירולוגיה.

משמש הרגע סיים את אותן לימודיו במעונו המעצב לרפואה באוניברסיטת ניו יורק בין השנים 1931. באותה קיימת, זעזעה התפרצות ענקית המתקיימות מטעם פוליו את אותם היישוב. סייבין החליט להקדיש את כל כולו למחקר הפוליו. משמש הוסמך כפתולוג ולמד בלונדון ובניו יורק לפני שעבר לסיכום לסינסינטי בין השנים  מחיר תמלול הקלטות לבית משפט , בו עבד בקרן המחקר של בית החולים לזאטוטים בסינסינטי, במחקר נגיפי.

כשפרצה מלחמת הבריאה  ה- 2, נהייה ד"ר סייבין לסגן אלוף בחיל הרפואה, שבו משמש חקר וירוסים המשפיעים אודות חיילי אזורים הברית ברחבי העולם, והגיע לכמה כניסת גנבים דרך מדהימות. אלו המאפיינים המוקדמים שחקר נהיה "קדחת זבוב החול", מחלה שבו נדבקו חיילים אמריקאים בצפונה של אפריקה: דר' סייבין הדגים שהמחלה מופצת על-ידי יתושים וכי חומר דוחה יתושים יהיה יכול לאפשר בהפחתת התפשטות התקלה.

וגם מחיר ד”ר סייבין לאורך המלחמה ניתוח יש ששייך ל קדחת הדנגה, טוקסופלזמוזיס ודלקת המוח (אנצפליטיס), שהכול הטרידו את אותן החיילים האמריקאים. זה סייע לפתח חיסון נגד דלקת המוח, שניתן ל- שבעים,000 חיילים אמריקאים בקירוב, שהתכוננו לצורך פלישה אפשרית השייך יפן.

דוקטור ג'ונאס סאלק

ג'ונאס סאלק הנו בין השנים 1913 בברונקס, ניו יורק. משפחת סאלק נודעה קבוצה יהודית ענייה שיש להן 4 הקטנים. אביו ששייך ל ג'ונאס, דניאל סאלק, עסק בתעשיית הבגדים ואמו דוריס תמיד עודדה את כל ג'ונאס לבצע בחיים שלו "משהו יוצא דופן".

מגיל שובב הבין ג'ונאס שהינו רוצה לערוך רק את הבריאה  אפשרות עשייה ניתוח רפואי. משמש למד בסיטי קולג' בניו יורק ובדומה לסייבין, הלך ביתי המעצב לרפואה המתקיימות מטעם אוניברסיטת ניו יורק. למרות שהיה בוהק, יהדותו הנקרא ג'ונאס נתפסה מחסום להצלחתו ברפואה בשנות ה- 30 של המאה הישנה. כשהגיש בקשה למלגה לעשות בדיקה רפואי, נקרא ביקש המלצה מהמנטור מהצלם, דוקטור תומס פרנסיס, חוקר מפורסם המתקיימות מטעם זיהומים ומחלות זיהומיות. דוקטור פרנסיס סיכם את כל המלצתו על גבי דוקטור סאלק בהתייחסות לאנטישמיות שהייתה נורמטיבית באופן מיוחד באותם ימים: "ד"ר סאלק נולד בן לעם היהודי, אולם יש עלינו למקום, למקרה שחשבתם פעם, אפשרות נעמה בייחוד להסתדר בעלי אנשים".

משפחת סאלק

בשיתוף ד"ר פרנסיס, ביצע דוקטור סאלק פעילות פורצת ידי שהובילה בסופו של דבר לחיסון נגד שפעת. המחקר שלהם זכה לתמיכה ונחשב תוספת פטריוטית וחיונית למאמצי המלחמה בתבנית מלחמת הבריאה  השנייה. דוקטור סאלק הצטרף להבא לאוניברסיטת פיטסבורג והפך לראש תחומי ניתוח הווירוסים באוניברסיטה.  תמלול באנגלית  שנות ה- 40 ובתחילת שנות ה- 5ר0 - כמו לחוקרים נוספים באירופה - הנו הפנה את כל תשומת ליבו לאחד ממשברי הבריאות הבוערים במיוחד המתקיימות מטעם התקופה: פוליו.

המירוץ לחיסון בהשוואה ל פוליו

אלברט סייבין הגיע לתגלית מטלטלת: הפוליו נגרם על-ידי וירוס שחי ומשגשג במעי הדק ששייך ל כל אדם שנדבקו במחלה. נולד וחוקרים נוספים הבינו שחיסון יהיה מסוגל להקטין רק את הווירוס מכניסה לדם, ובזאת תימנע ההתמקמות וההתפשטות שלו למעי הדק המתקיימות מטעם החולים.

נערכו ניסיונות לספק עשר חיסוני פוליו, אולם יכולים להיות הובילו באופן טרגי להידבקות ושיתוק ואף למוות של האנשים שקיבלו אותם. תוך שימוש תחילת שנות ה- 5ר0, חמש חולי הפוליו הולך וגדל והציבור דרש השקעת השקעות שונים למעלה במחקר ומציאת תרופה למחלה איומה זאת. המירוץ לפיתוח חיסון בריא אל מול פוליו התחילו לעשות.

ג'ונאס סאלק היה מקום שראוי מאנשי מקצוע חדשני שבדק את אותם מקרי הפוליו באמריקה. במהרה התברר לו שחיסון מקצועי ספציפי כדאי יהווה להכיל שלושה זנים המתקיימות מטעם נגיפי פוליו. החרטום שהיה אלו החוקרים הילדים ביותר העובדים על חיסוני פוליו, דוקטור סאלק אינה נרתע. בטחונו העצמי הרתיע נוספים לפעמים, אולם הינו שימש וודאי שהוא וצוות המחקר מהצלם בכוון האמיתי. סאלק הסתמך על המחקר המתאים בנושא שיטה חיסונים ברקמת בע"ח בשטח דילים מעבדה, ותאים מסוג נגיפי פוליו שגודלו בתאי כליות של קופים. מעתה והלאה הוא למעשה הרג תאי וירוס האלו אפשרות פורמלין. מטרתו מסוג דר' סאלק הייתה למרב חיסון אפשרות תאי פוליו מתים אלו.

מה נהיה מנוגד לחוכמה הקונבנציונלית השלטת באותה זמן יקר, לפיה איכותי היווה להשתמש בתאי פוליו חיי אדם בחיסון. יחד עם זאת הינה האמצעי שבה הלך אלברט סייבין, והאינסטלטור ניסה לבצע חיסון המשתמש בתאים פעילות. לחיסון אשר ממנו שימש יתרון השייך תועלת בתאי פוליו מוחלשים: מכיוון שהם לא היו את זה תאים שגרמו למחלה בבני אדם, ההכרעה נתפסה שהחיסונים ה"חיים" ששייך ל סייבין יהיו בטוחים יותר מזה. הינו לו אפילו יתרון שאפשר היה לתת הנל ידי הפה, בסקטור בדרך של זריקה כפי שנהוג שהיה צורך מעשי להעניק אחר החיסונים המכילים את אותו הנגיף ה"מת". היריבות של איש המקצוע פעם סאלק וסייבין התפתחה ליריבות פרטית, כשכל אחד העובדות מרגיש בגלל ש החיסון הפוטנציאלי מהם טוב יותר משל רעהו, והם השמיצו נקרא את אותן פעילותו המתקיימות מטעם זה.

בשנת 1954, בשיתוף התהדקות המירוץ, נקט ג'ונאס סאלק בצעד דרמטי. החיסון אשר ממנו המכיל תאים "מתים" נמצא בנושא בעלי חיים, נוני בעלי הממסד גילו אי חשק לבדוק אודותיו בעניין אישים. דוקטור סאלק הזריק את כל החיסון אשר ממנו לעצמו - וגם לאשתו וילדיו. צריכים להיות היו אתם המקוריים שחוסנו אל מול פוליו בדרך של ההמצאה של סאלק. עם תום אינה שיש לו תופעות לוואי, העולם דרש אחר החיסון ממנו.

בשנת 1954, ארגן מצעד הפרוטות שנועד לגייס תרומות למאבק בפוליו ניסוי בקנה הכמות של גדול למתן החיסון לצעירים בגילאי 6-9. בהרבה ממיליון ילדים השתתפו בניסוי. אבא ואימא הסתערו כדי לשים את ילדיהם בתור להשתתפות. הניסוי קיבל לכיסוי תקשורתי נרחב, הדבר שגרם למדענים ולרופאים מגוונים להתנכר לד"ר סאלק, בגלל תפסוהו כמחפש תשומת-לב. עם זאת, אופציה ששייך ל גילוי חיסון לעומת פוליו הלהיבה את אותם האומה. מחצית מהילדים של המשתתפים בניסוי קיבלה את החיסון הנקרא סאלק ומחצית קיבלה פלאסבו. בסופו של דבר הניסוי, התפרסם מכיוון ש הניסוי הנקרא ד"ר סאלק הצליח: הינו מצא בידי להמעיט את אותן ההידבקות בפוליו.

ד"ר תומס פרנסיס, שפיקח בעניין הניסויים ששייך ל סאלק, כינס מסיבת עיתונאים אדירה באוניברסיטת מישיגן ב- 12 באפריל, 1955. בהרבה מ- 5ר0,000 רופאים צפו בשידור על אודות מסכים שאורגנו באופן מיוחד. מיליוני כל אחד הקשיבו על מנת לשמוע את השידור ברדיו. בשידור הוכרז בגלל ש החיסון השייך דוקטור סאלק קיים "יעיל ובטוח". בשאר אזורי רחבי המדינה, אנו פצחו בחגיגות. פעמוני הכנסיות צלצלו. אנו התחבקו ופרצו בבכי. פירמות התרופות החלו בייצור ששייך ל מאות רבות של מיליוני מנות ששייך ל החיסון השייך סאלק.

המשך בדיקה הפוליו

אף שהחיסון המתקיימות מטעם ד"ר סאלק אומץ בהיקף נרחב, דוקטור סייבין המשיך לשאול אחר החיסון ה"חי" מתוכם. הוא מחירה של ניסויים מבוגרים מחוץ לארצות הברית, בכדי שאנשים שכבר קיבלו את כל החיסון של דר' סאלק שלא ייכללו ויטו את אותה התוצאות הטובות. יודעי דבר מהניסויים שהיא ד"ר סייבין התקיימו במזרח אירופה ובמדינות קומוניסטיות, בלוח כאן שגם החיסון ממנו בריא למניעת פוליו.

ג'ונאס סאלק יחד משפחתו

 

לד"ר סייבין שימשו 5 יתרונות על אודות דוקטור סאלק. את אותן החיסון של סאלק צריך שימש להזריק וכמו כן נולד דרש מנות דחיפה זרות. את אותם החיסון ששייך ל סייבין קל נעשה לרכוש באמצעות הפה ואפילו לא נעשה חובה במנות זרות. דבר נוסף, מקבל אופי נמכר בשם בגלל החיסון ה"מוחלש" של סייבין "תופס", ממש כמו לווירוס משעמם, ומספק תמיכה למעשה לידידים שמעולם שלא חוסנו. אם אמצע שנות ה- שישי0, החיסון הנקרא דוקטור סייבין נעשה לחיסון המועדף בארצות הברית.

השקעות נוספים

בסיום מיגור הפוליו, התפצלו חיי האדם השייך סאלק וסייבין לדרכים כהנה וכהנה סופר. ג'ונאס סאלק צלח לקליפורניה ונראה שהתגלגל ללא כל מטרה אלו מהיבט של מיוחדת וכדלקמן מההבטים טובה. האף שערך 5 מחקרים בנושא איידס בשנות ה- 80, נולד מעולם אינם התקרב להצלחה ש לעוזרת נהנה בעבודתו על גבי חיסון הפוליו. האדם הפרוייקטים הבולטים שממנו עם סיומה של טכנולוגיה החיסון היווה התקנת מכון סאלק למדעי הביולוגיה בסן דייגו, שאסף תורמים ומדענים הכי טובים מתחומים רבים ומגוונים לעיסוק משותפת על מטרות שיכולות להועיל למין האנושי.

אלברט סייבין תעריף להבא בדיקה על סרטן. הוא נעשה לנשיא מכון ויצמן למדע בשנת 1970, שום שהיה על גביו להתפטר מתפקידו יותר לאחר מכן עקב בריאות לא תקינה לקויה. אלברט סייבין מת ב- 1993 בטווח גיל 86. ג'ונאס סאלק נפטר ב- 1995 בטווח גיל 80. מתקופת מותם, פוליו נודעה נחלת העבר, מחלה שהפכה לאייטם בספרי ההיסטוריה, הודות למחקרם המעמיק ולגאונות שאיתם.

מורשת שהיא פועלי חברת

אינו ג'ונאס סאלק ואפילו לא אלברט סייבין רשמו יודאיקה בדבר החיסונים שבבעלותם, אף שאם שימשו יעשו זה, מהווים היו נעשים לעשירים חוץ לכל אלו שנמנים על דמיון. בשנת 12 באפריל 1955 הופיע ד"ר סאלק בטלוויזיה והכתב אדוארד ר. מורו שאל את הדבר מי מי שיש לו הפטנט הנקרא חיסון הפוליו אשר הוא פיתח. סאלק השיב, "ובכן, העובדים, אני בכלל. לא רצוי בעניין הנו פטנט. אפשרי לרשום פטנט בנושא השמש?" בדרך זו שהם לא השתכרו מהחיסונים שלם, דוקטור סאלק וד"ר סייבין סייעו לוודא שהחיסונים הם יהיו זמינים ולא יקרים ובתפוצה נרחבת.

הנדיבות והגאונות שהיא לפרטים נוספים רופאים האלו עוררה השראה בדור המתקיימות מטעם אמריקאים. בשנת 1983 אובחן ד"ר סייבין יחד עם שיתוק קורה לעתים ומחמיר. למרבה האירוניה, אף אחד לא שעשה מידי לרוב כדי להציל נלווים מפני שיתוק סבל משיתוק לבדו במהלך שנתיים. בסיום שאובחן, דיווח העיתון שיקגו טריביון בעניין מחלתו וציין את אותן כתובת מגוריו, תוך הצעה שהציבור ישלח לו אגרות החלמה זריזה ויודה למקום כל מלאכתו.

בהרבה מ- 100,000 אף אחד כתבו לד"ר סייבין. ילדי מוסד לימודים מקומי התנדבו לעזור לשיער לספור אחר המכתבים ולענות למקום. אשתו שהיא דוקטור סייבין הסבירה: "כשאני מקריאה לו את זה, אני בהחלט בוכה… רוב מודים לו… כשאני מקריאה לטכנאי את אותן המכתבים, אני בהחלט בקושי עשויה להמשיך". דוקטור סייבין סיפר לכתב: "אני איננו מסוגל לתאר לנו את אותם האווירה שזה מעניק לכל המעוניין. הינו מאפיין לכם להבדיל באתר זה שעשיתי היה מי שיש ברשותו ערך. קורה אם ברשותכם כל ספק ספציפי או שמא דבר שעשית בחייך זה בהחלט משמעותי… אנו מזניחים. אך המכתבים האלה… כל עוד הייתי חי, המכתבים האלה נותנים עבור המעוניינים הרגשת אושר".

משני חוקרים חלוצים מסוג זה שינו את אותם הטבע ומגיע למקום ששמם ייזכר.